א.ו.ם

התדר  א.ו.ם –  מה אומר התדר א.ו.ם ?

רבים ממתרגלי יוגה שרים את הצרוף א.ו.ם בתחילת שיעור או בסיומו.

ואף על פי כן , לא רבים צללו לעומק הכוונה.  

במאמר זה אנסה לבאר ולהסביר את הצרוף א.ו.ם.

אשתדל להביא ממקורות שונים, ולהרחיב מעט בביאור על פי המקורות הקבליים.

חשוב לציין שהתדר המקודש א.ו.ם הוא תדר אוניברסאלי. הוא נמצא בתורת הקבלה ובתורות המזרח.

בכל התורות התדר, במובן הרחב והמקיף שלו, הוא מהווה כלי אור מקודש שבאמצעותו ניתן להתחבר לבורא.

נתחיל מהתחלה

אנו יודעים שהעולם בנוי מתדרים. אנרגיה שנעה בתדירויות שונות.

לכל דבר בעולם יש תדר משלו.

ידועה האמרה של רבי נחמן שאמר כי לכל דבר בעולם יש ניגון משלו. ה"ניגון" זה התדר הספציפי של האובייקט.

לכל חי, צומח או דומם יש את הניגון שלו.

"דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִיגּוּן מיוחד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם. כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻוחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִיגּוּן. כִּי כָל עֵשֶב וָעֵשֶב יֵש לוֹ שִירָה שֶאוֹמֵר"… (ליקוטי מוהר"ן תניינא, סג)

אם כך, ישנם תדרים מקודשים.

מהו "תדר מקודש"?

תדר מקודש הוא תדר של שלום.

למה הכוונה?

תדר שמכיל בתוכו את כל הצרופים האפשריים.

תדר שמכיל את כל הניגודים.

מכיל את ההתחלה ואת הסוף.

גם על פי תורת הקבלה הוא תדר של איזון.

מחבר בין ימין ושמאל,

מחבר אותנו לקו האמצע,

בתרגול יוגה אנו מניחים את כפות הידיים על מרכז החזה בתנוחת נמסטה.

ברמה הפיזית  הצרוף המקודש א.ו.ם טוב לחיזוק מערכת החיסון  שלנו.

ברמה מנטאלית ורוחנית הוא מחבר אותנו לקו הלב,

ומאפשר לצאת אל האחר מתוך מרכז הלב.

לבנות גשר  מאיתנו אל האחר

לבנות גשרים בין עמים ואומות,

ליצור גשר אל העצמי הפנימי,

 גשר מהעצמי אל הבורא.

מבחינה נומרולוגית

הצרוף א.ו.ם בגימטריה הוא   47

47 מתקבל מצרוף שני שמות הבורא :   י.ה.ו.ה  26    א.ה.י.ה   21  

כלומר, הצרוף א.ו.ם  מחבר אותנו לשני שמות הבורא: יהוה + אהיה  

לאורות  של חסד ואורות של רחמים.

האות א, הצליל אה

האות אלף שייכת למשפחת האותיות הגרוניות .

האותיות הגרוניות  שייכות למדרגה רוחנית הנקראת בשם "יחידה"

המדרגה הגבוהה ביותר מתוך 5 דרגות על פי תורת הקבלה (נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה) .

הצליל א נוצר בגרון הפתוח ונהגה בפה פתוח,

הוא מגיח מן הנסתר, מהמעמקים, מהלא נודע.

אלף  היא האות הראשונה באלפבית העברי , כמו גם  באלפבית של הסנסקריט.

תחילת כל הדברים.

 מבחינה תמטית רעיונית האות אלף מייצגת את אלוהים.

האות ו  הצליל או

האות ואו היא אות של חיבור.

היא מחברת מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. משמשת כצינור.

היא יוצרת ברית בינך לבורא, או  ברית בינך לבין כל דבר שתבחר להתחבר אליו.

ואו היא כמו  תנוחת עמידה. (טדאסאנה)

התנועה היא כלפי מעלה, (חולם)  ומיקומה במרכז החך.

הפה מעט סגור יותר.

בסנסקריט התנועה היא u   

  u מייצגת המשכיות וחיבור.

האות ם  הצליל אם

באותיות האלפביית העבריות מם סופית היא ריבוע.

מהו ריבוע? 

ריבוע הוא חומה. תדר של גבול והכלה. סוגר ומכיל.

בצרוף  א.ו.ם  הוא מזמן לנו את האפשרות להכיל את האלוהי.

האות מם שייכת למשפחת האותיות השפתיות. 

האותיות השפתיות קשורות למדרגה רוחנית הנקראת:  "נפש"

קשור לגוף ולדם.

 הצליל אם מסתיים בשפתיים סגורות.

התחלנו מהסמוי : א 

והגענו לגלוי, קצה השפתיים: ם

הגענו לסיום ,לעולם הזה.

מעבר לסוף

 כשמבטאים את הצליל א.ו.ם  הצליל האחרון ממשיך להדהד כמו אדוות על גבי המים.

כבר אמרנו שהאות מ היא ריבוע,

אך הריבוע כלול בעיגול,

כלומר במשהו שהוא  גדול ממנו. 

 (המם היא ריבוע והסמך היא עיגול,  והמם כלולה בסמך. )

 האות מם  קשורה ליסוד המיים. הגוף רובו מים, העולם רובו מים.

מיים קשורים לחוכמה, להולדה, לתורה, לתקשורת, יחסים לחיבור למקור.

האות מם היא אחת מאותיות  א.מ.ש  שהן מהוות צמתיים אנרגתיות באותיות האלפבית העבריות.

  א-חזה, ש-ראש, מ-בטן.

בצליל א.ו.ם המם הסופית ממשיכה להדהד.

היא ממשיכה לגדול ולהכיל בתוכה את כל שהיה או שיהיה.

בספר "לב היוגה" כותב דסיקשר על המעברים בין התנועות ועל הדהוד הצליל:

"המעבר מ-א  ל- אם דרך או, מייצג כל דבר שאפשר לבטא באותיות ומילים. כשאני הוגה אני חייב לפתוח את הפה שמבטא את תהליך הבריאה. ה u  מסמל המשכיות הבריאה  המתחדשת   ו m  את הסוף והמוות. אחרי m  ממשיך עוד קצת הצליל … לפיכך אפשר לומר שאישוורה   (האל) הוא לא רק "זה שאפשר לבטא במילים" אלא גם זה "שאינו ניתן לביטוי במילים." זו המשמעות המלאה של אום." 

על פי הכתבים ההודים, הצליל הרביעי – האם  מייצג את הסמדהי. חיבור מלא  לאובייקט.

על פי המקובלים  צליל הממם  קשור למודעות חוכמה.  

המקובלים אומרים ש "קול דממה דקה." (מלכים א' י"ט 12) שאותו שמע אליהו, 

הוא למעשה "קול המהום דק." (ספר היצירה בפירוש אריה קפלן)

על ידי חזרה על הצליל אפשר להגיע למצב תודעה של  "אספקלריא מאירה"  תודעת משה.

חזרה על שם הבורא

חזרה על הצליל מתוך מודעות  והבנה של הרעיון, מאפשרת להתחבר יותר למקור, לאלוהים.

בסנסקריט ניקרא:  אישוורה.

המחשבה מתחברת לצליל, לתדר המקודש ומתמלאת בו, עד שכל ההוויה מלאה בו.

התודעה הופכת שקטה ורגועה.

"ושיוויתי ה' לנגדי תמיד "

לשוות מלשון לדמות אל מול עינך. זהו שלב ראשון.

שלב שני  הוא "לשוות" מלשון שוויון והשתוות. להתחבר, להפוך אחד.

לפיכך, התחברות לשמות הבורא היא אחת הדרכים לחבר את מחשבתנו האישית  אל מחשבת הבורא, ולהתמזג בהכרה אלוהית.

מקורות: ספר היצירה / בפירוש אריה קפלן,  לב היוגה/דסיקשר,  ליקוטי מוהר"ן,  72 השמות/הרב יהודה ברג